פסק-דין בתיק פש"ר 3777-07-11

לפניי בקשת נושה למתן צו כינוס בהכרזת פשיטת רגל.

רקע

ביום 22.3.92 ניתן בבית משפט השלום בתל אביב יפו (ת.א. 39010/89) פסק דין (להלן: "פסק הדין"), לפיו חויב המשיב לשלם למבקש את הסך 71,500 ש"ח וכן הוצאות משפט. ערכו של סכום פסק הדין להיום הוא מעל מליון ש"ח. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי אשר נמחק, בטרם הגיע לבירור. יצוין כי במהלך השנים שחלפו, הוגש נגד המשיב כתב אישום בבית משפט בארצות הברית, המשיב הורשע ונגזר עליו עונש של 14 שנות מאסר. המשיב ריצה מאסר בפועל של 12 שנים ושוחרר בשלהי שנת 2005.

הואיל והמשיב לא שילם את פסק הדין, הגיש המבקש התראת פשיטת רגל כנגדו (פש"ר 9568-04-10), ובית המשפט הוציא צו התראת פשיטת רגל לתשלום החוב הפסוק. התנגדות להתראת פשיטת הרגל, שהגיש המשיב, נדחתה בהחלטת בית המשפט (כב' השופטת קרת), מיום 30.5.11. משכך, הגיש המבקש ביום 4.7.11 בקשה למתן צו כינוס ולהכרזת המשיב כפושט רגל. הבקשה הובאה לפניי והורתי כי היא  תידון ביום 29.12.11 וכי על המשיב להגיש את תגובתו עד ליום 1.11.11.

 בהמשך, עתר ב"כ המשיב, עו"ד אפק, להאריך את המועד להגשת התגובה, בקשה לה נעתרתי ונקבע כי ההתנגדות תוגש עד ליום 20.11.11. הואיל ולא הוגשה התגובה במועד האמור, הוריתי בהחלטתי מיום 22.11.11 כי מאחר ולא הוגשה תגובה, יש לראות את המשיב כמי שוויתר על הגשתה.

סמוך לפני הדיון, ביום 27.12.11 הגיש עו"ד אפק בקשה דחופה לדחות את הדיון למשך 45-60 יום מפאת מצבו הבריאותי הקשה של המשיב הסובל מ- ALS, ומשותק בגפיו ובמרבית גופו. לבקשה צורף מכתב של בית חולים "בית בלב" בבת-ים, לפיו המשיב מאושפז מיום 6.11.11 במחלקת "מונשמים כרוניים". המבקש התנגד לדחיית הדיון ממספר טעמים ובין אלה שהיה מקום להגיש את הבקשה סמוך לאישפוזו של המשיב ולא רק יומיים לפני הדיון, במיוחד שמצבו של המשיב היה ידוע כבר ביום 6.11.11. עוד נטען כי אין כל טעמים עניינים בפי המשיב לדחיית הבקשה לגופה. בתגובת ב"כ המשיב שהוגשה ערב הדיון נאמר כי חל שיפור מסוים במצבו של המשיב, אשר שב לביתו והוא מצליח לדבר, הגם שעושה זאת בקושי רב ובלחש. עוד נטען כי למשיב טענות כבדות משקל ומשמעותיות כנגד המבקש, נגד פסק הדין שניתן נגדו וכי בכוונתו לפעול לביטולו של פסק הדין. הוריתי כי הבקשה לדחיית הדיון תשמע בדיון שנקבע במעמד הצדדים.

לדיון התייצבו ב"כ המבקש, ב"כ המשיב, אימו של המשיב המצויה ברזי ההליכים וכן ב"כ הכנ"ר.

בדיון חזר ב"כ המשיב וציין כי חלה הטבה מסוימת במצבו הבריאותי של המשיב, וכי ניתן לתקשר איתו, הגם שמצבו הבריאותי הוא קשה. עו"ד אפק שב על בקשתו לדחיית המועד על מנת להגיש תגובה בכתב. המשיב חזר על התנגדותו לדחיית הדיון, כמו גם דחיית ההליך עד הכרעה בתביעה לביטול פסק הדין.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא ראיתי מקום לדחות את הדיון, עד להגשת התגובה בכתב. בהקשר זה הבאתי בחשבון כי מצבו הבריאותי של המשיב חמור, ולפיכך מדובר ככל הנראה בדחייה ממושכת ביותר. בנוסף, לדיון התייצבו ב"כ המשיב וכן אימו של המשיב שהיו בקיאים כאמור בעובדות המקרה, ואיפשרתי בידם לטעון את מלוא הטענות שבפי המשיב, הגם שלא הועלו בכתב. טעם נוסף הינו כי עסקינן בטענות משפטיות בעיקרן, ונוכחות המשיב עצמו אינה הכרחית, הגם שככלל יש לאפשר התייצבות של בעל הדין להליך זה. 

עמדת המשיב

המשיב גורס כי יש לדחות את הבקשה ולחלופין לעכב את הדיון בה עד לאחר הכרעה בתביעה שבדעתו להגיש לביטול פסק הדין, שעל יסודו מושתת הליך פשיטת הרגל, ואשר עותק כתב התביעה האמור הוגש לעיוני. נימוק אחר עליו הצביע ב"כ המשיב הינו שהבנק הבינלאומי הראשון בע"מ (להלן: "הבנק") הגיש בשנת 1993 בקשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל נגד המשיב. במסגרת אותו הליך היה על המבקש להגיש תביעת חוב תוך 6 חודשים מיום הפרסום של צו הכינוס, אך כזאת לא עשה ומשכך פקע חובו. עוד מוסיף וטוען ב"כ המשיב כי חלפו יותר משלושה חודשים לשם הגשת בקשה פשיטת רגל וכקבוע בסעיף 7(3) לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").

אציין שגם אימו של המשיב שהתייצבה לדיון, טענה שאין בסיס לפסק הדין, וכי המשיב לא חב כספים וכאמור בדבריה בפרוטוקול.

עמדת המבקש

באי כוח המבקש חזרו על הבקשה וטענו שאין בסיס לטעמי ההתנגדות. לדידם, דפוס התנהלות קבוע של המשיב הינו דחיות, כי עסקינן בפסק דין שניתן לפני כעשרים שנה, הוא לא נפרע וקמו הנסיבות לנקוט הליכי פשיטת רגל נגד המשיב.

לשאלתי את באי כוח המבקש באשר לתועלת שתהיה להליך פשיטת הרגל, השיבו כי יש חשד להברחות רכוש משמעותיות ומהותיות של המשיב לבני משפחה ואחרים, שאין מקום לחשוף אותם בשלב זה.

לבקשת ב"כ המשיב, נחקר המבקש על תצהירו. לא היתרתי להרחיב את היריעה במסגרת החקירה הנגדית של המבקש. לעניין זה אבהיר כי המבקש נשאל שאלות, שמטרתן ערעור הממצאים שביסוד פסק הדין ושאינן רלוונטיות להליך צו הכינוס.

הכנ"ר תומך בבקשה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.